במחקר שבוצע בטכניון הגדירו את 4 מרכיבים לעלות האיכות בבניה

עלויות מניעה:
העלויות הנובעות מפעילות שנועדה למנוע חריגות, תקלות ופגמים בתהליך הבניה (לדוגמא עלות היחידה להבטחת איכות בחברה, ציוד לבקרת איכות, ביקורת רכש, הדרכה לאבטחת איכות, הסמכת ספקים וכו ').

עלויות הערכה:      
העלויות הנובעות מבדיקת מידת התאמתו של המבנה לדרישות האיכות. (לדוגמא: ביקורת קבלת של חומרים ומוצרים, בקרה ובחינה בתהליך, אחזקת ציוד מדידה, מבחנים ובדיקות לפני מסירה סופית וכדומה.)

עלויות כשל פנים:
תיקון הליקויים שנתגלו במהלך הבניה לפני מסירת המבנה.

עלויות כשל חוץ:
עלויות הכוללות של תיקון הליקויים לאחר מסירת המבנה (טיפול בתלונות דיירים, תיקוני ליקויים, קנסות ופיצויים כספיים והוצאות משפטיות, זמן משקע של גורמי ההנהלה בטיפול בליקויים).

אחת המסקנות של המחקר היו כי:

עלות כשלי החוץ הינה המרכיב הגבוה בין ארבעת המרכיבים של עלויות האיכות ומהווה כ- 37% מעלויות האיכות.
העובדה שכשלים אלה לא תוקנו במסגרת "כשל פנים" אלה התגלגלו להיות "כשל חוץ" מצביעה על ביקורת לא מספקת במהלך ביצוע עבודות הבניה, ובמיוחד ביקורת סופית לא מספקת לפני מסירת המבנה.
הדבר גורם להישארות של ליקויים בדירות אחרי מסירתם, ולהוצאה גדולה במיוחד לתיקונם.

 ומכאן שפיקוח על ידי מפקח מנוסה יכול לחסוך עלויות משמעותיות ולטייב את ערך הנכס